מחקר ופסיקה

רו”ח (משפטן) אהוד שושן, MBA — מומחה כלכלי מטעם בתי המשפט, מתמחה באקטואריה לגירושים, חוות דעת כלכליות, חלוקת רכוש בגירושין והערכות שווי. מעל 25 שנות ניסיון מקצועי מתועד. עמוד זה מרכז את התשתית האקדמית והמקצועית של המשרד: ארבעה פסקי דין בארבע ערכאות שונות — בית הדין הרבני הגדול, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, ובתי המשפט לענייני משפחה בירושלים ובאשדוד — ציטטו מאמרים מקצועיים שהוא שותף בכתיבתם, כמקור לפסיקתם. דוחות שחיבר עבור החשב הכללי באוצר ומשרד החינוך מצוטטים בוויקיפדיה ובמסמכי הכנסת. עמוד זה מתעד את פעילותו המקצועית בפירוט.

ארבעה פסקי דין שמצטטים מאמרים מקצועיים

ארבעה פסקי דין בארבע ערכאות שונות, בידי שמונה שופטים שונים, ציטטו מאמרים מקצועיים שרו”ח אהוד שושן שותף בכתיבתם, כתשתית רעיונית לפסיקה. הציטוטים אינם אזכור גנרי — בכל אחד מהמקרים שופטים הסתמכו על המאמר כמקור סמכותי בשאלות עקרוניות של חלוקת רכוש, מיסוי בגירושין, ואיזון משאבים.

ארבעת פסקי הדין עוסקים בליבת התחום: שאלת אופן ההתחשבות במיסוי עתידי במסגרת איזון משאבים — האם חלוקת נכסים בין בני זוג צריכה להתבצע בערכי ברוטו (ללא ניכוי המס שישולם בעתיד אם הנכס יימכר) או בערכי נטו (לאחר ניכוי המס הרעיוני). זו אחת הסוגיות העקרוניות הפתוחות ביותר בדיני המשפחה הישראליים, ושופטים פנו למאמריו של רו”ח שושן כמקור לעיון בשלוש מתוך ארבע הערכאות.

ערכאה רביעית — בית הדין הרבני הגדול — ציטטה את מאמרו של שושן (במשותף עם עו”ד שמואל מורן ורו”ח ואדים פורטנוי) ככלי לסקירת הגישות השונות בפסיקה בשאלת המס הרעיוני בחלוקת שווי חברה בגירושין.

בית משפט לענייני משפחה באשדוד (תמ”ש 37567-07-15)

פרטי התיק

רקע התיק

הצדדים נישאו בשנת 1977 ונישואיהם נמשכים 48 שנים. תביעות רכושיות, איזון משאבים, פירוק שיתוף ומזונות התנהלו בין הצדדים במשך כעשר שנים. הנתבע מנהל עסקים בתחומי הנדל”ן והאנרגיה, בארץ ומחוץ לישראל. התיק כלל היקף נכסים גדול ומבנה עסקי מורכב.

הסוגיה המרכזית בפסק הדין

אחת הסוגיות העקרוניות שהתעוררו בתיק היא האם יש לחשב את שווי נכסי הצדדים לצורך איזון משאבים בערכי ברוטו או בערכי נטו — קרי, האם להפחית את המס הרעיוני שיחול בעתיד במועד מימוש הנכסים. ההפרש במקרה הספציפי נאמד בעשרות מיליוני שקלים. השופטת בחנה שלוש גישות מרכזיות שהתפתחו בפסיקה ובספרות המקצועית, וקיבלה במפורש את הגישה התומכת בחישוב בערכי נטו.

הציטוט מפסק הדין

בעת קבלת ההחלטה בסוגיית הברוטו/נטו, הסתמכה השופטת קודלר עיאש על המאמר של פרופ’ שחר ליפשיץ, רו”ח אהוד שושן ועו”ד שמואל מורן שפורסם בעיתון “עסק משפחתי” של משרד FBC בינואר 2026 — כשלושה חודשים בלבד לפני מתן פסק הדין. השופטת מכנה את כותבי המאמר “המלומדים” ומפרטת את עמדתם:

“מצאתי עוד להוסיף בעניין זה, כי הגם שהענין לא הוכרע בפסיקה הרי שרק לאחרונה, בחודש ינואר 2026, פורסם מאמרם של המלומדים פרופ’ שחר ליפשיץ, רו”ח אהוד שושן ועו”ד שמואל מורן העוסק בעניין זה ואף הם תומכים בגישה העקרונית כי חלוקת נכסים צריכה להתבצע בערכי נטו, תוך קביעת איזונים במקרים המתאימים לכך. יתר על כן במאמרם הם מציעים לדחות את ‘גישת החלוקה הדחויה’ וטוענים כי הותרת איזון מס עתידי כענין תלוי עד לבירור, ממשיכה את התלות בין הצדדים וכי גישה זו, עלולה להוביל בעתיד לקשיי גבייה.”

המראה המקור שצוין בפסק הדין:

“פרופ’ שחר ליפשיץ, רו”ח אהוד שושן ועו”ד שמואל מורן, ‘ברוטו או נטו בגירושין ובהעברות בין-דוריות’, עסק משפחתי, גיליון 4, עמ’ 48 (2026)”

פרטים נוספים על הציטוט

המאמר פורסם בינואר 2026 וצוטט בפסק הדין שניתן בתחילת מאי 2026. השופטת אימצה את הגישה המוצעת במאמר בסוגיית הברוטו/נטו, ואזכרה את ההצעה לדחיית “גישת החלוקה הדחויה” המופיעה בו. המסגרת הכלכלית של פסק הדין כללה נכסים בהיקף של כ-93 מיליון ש”ח ואיזון של למעלה מ-44 מיליון ש”ח. השופטת התייחסה למחברי המאמר במונח “המלומדים”.

על המאמר

המאמר “ברוטו או נטו בגירושין ובהעברות בין-דוריות” פורסם בעיתון “עסק משפחתי” של משרד עו”ד פישר בכר חן וול אוריון (FBC) בגיליון 4 לחודש ינואר 2026, בעמ’ 48. הוא נכתב במשותף על ידי:

• פרופ’ שחר ליפשיץ — פרופסור למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן, מומחה בדיני משפחה
• רו”ח (משפטן) אהוד שושן — מומחה כלכלי מטעם בתי המשפט
• עו”ד שמואל מורן — עו”ד מתמחה בדיני משפחה

המאמר עוסק בשאלת אופן ההתחשבות במיסוי עתידי בעת חלוקת רכוש בין בני זוג בגירושין ובמסגרות העברה בין-דוריות (ירושה ומתנה). הוא מציע מסגרת תיאורטית לחלוקה בערכי נטו, וטוען נגד “גישת החלוקה הדחויה” שמותירה את שאלת המיסוי תלויה לעתיד.

קישור למאמר: fbclawyers.com/magazine2026/48/

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (עמ”ש 2321-12-23)

פרטי התיק

רקע התיק

הצדדים נישאו בשנת 1982. מועד הקרע נקבע לשנת 2016, ומאז התנהל הליך רכושי במשך כעשר שנים בבית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה (תמ”ש 31430-07-16). הסכמות הושגו במרבית העניינים, אך נותרה במחלוקת שאלת הפחתת “מס רעיוני” מתוך התשלום שעל המערער להעביר למשיבה בתמורה לשווי מחצית ממניותיה באחת החברות הפרטיות שבבעלותו.

המערער (הבעל) טען כי בסירוב המשיבה לקבל את המניות בעין, יש חוסר תום לב, וכי הדבר מעניק לה יתרון בלתי הוגן בקבלת שווי ברוטו של המניות ללא הפחתת המס שייגבה בעתיד עם מכירתן. המשיבה (האישה) דרשה לקבל את שווי המניות במלואו, ללא הפחתה.

בית משפט קמא פסק לטובת המשיבה — קרי, כי על המערער להעביר לה את שווי המניות ללא ניכוי מס. הערעור הנוכחי הוגש על-ידי המערער לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

הסוגיה המרכזית בפסק הדין

ההכרעה הצריכה להישען על ניתוח של שלוש גישות מרכזיות שהתפתחו בפסיקת הערכאות הדיוניות בשאלת המס הרעיוני, נוכח העדר הלכה מחייבת של בית המשפט העליון. כדברי בית המשפט המחוזי:

“השאלה האם יש לנכות מס רעיוני בהעברת מניות בין בני זוג אגב הליכי גירושין לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג – 1973, היא שאלה עקרונית שלמיטב ידיעתי טרם הוכרעה בפסיקה” (כב’ השופט מ. מזוז, בע”מ 2943/16).

על רקע זה, בית המשפט המחוזי מציג את שלוש הגישות שהתגבשו בפסיקה:

א. חלוקה על בסיס שווי ברוטו — המתעלמת מהמס הרעיוני מאחר שאירוע המימוש אינו ודאי ואינו מיידי.
ב. חלוקה על בסיס שווי נטו — המנכה את המס הרעיוני, בטענה שזהו שווי הנכס הכלכלי האמיתי למכירה.
ג. המודל המותנה/נאמנות — גישת ביניים, חיוב מותנה דחוי במס.

הציטוטים מפסק הדין

המאמר “איזון משאבים: ברוטו או נטו?” של ליפשיץ, מורן ושושן מצוטט פעמיים בפסק הדין, בשני הקשרים שונים.

ציטוט ראשון — כמקור סמכותי לגישת הנטו (סע’ 12, גישה ב’ מתוך שלוש הגישות בפסיקה):

“חלוקה על בסיס שווי נטו המנכה את המס הרעיוני, בטענה שזהו שווי הנכס הכלכלי האמיתי למכירה (ראו, כדוגמה מאמרם של ליפשיץ, מורן ושושן, איזון משאבים ברוטו או נטו? פורסם באתר אוניברסיטת בר אילן).”

ציטוט שני — בהקשר של “כלוא חוב מס עתידי במניות”:

“…אשר בתוכו ‘כלוא’ חוב מס עתידי למדינה (ראו לעניין זה – ש. ליפשיץ, ש. מורן, א. שושן, איזון משאבים: ברוטו או נטו, הפרקליט נ”ח…”

פרטים נוספים על הציטוט

בית המשפט הביא את המאמר כדוגמה לגישת הנטו — גישה ב’ מתוך שלוש הגישות שסקר בפסק הדין — וכן בהקשר התיאורטי של “חוב מס עתידי הכלוא במניות”. הערעור נדחה, ובית המשפט בחר בגישת הברוטו בנסיבות התיק הספציפי, שבמסגרתו לא הוכחה מכירה צפויה של החברה. הציטוט מתייחס למאמר כפי שפורסם באתר אוניברסיטת בר-אילן ובכתב העת “הפרקליט”.

על המאמר

המאמר “איזון משאבים: ברוטו או נטו?” פורסם בכתב העת הפרקליט נ”ח (הפרקליט הוא כתב העת המקצועי של לשכת עורכי הדין בישראל וכן של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן). המאמר זמין באתר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ובאתר הפרקליט.

מחברים:
– פרופ’ שחר ליפשיץ — פרופסור למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן
– עו”ד שמואל מורן — עו”ד מתמחה בדיני משפחה
– רו”ח (משפטן) אהוד שושן — מומחה כלכלי מטעם בתי המשפט

המאמר עוסק בליבת השאלה הפיסקלית-משפטית של איזון המשאבים בגירושין, ומציג מסגרת תיאורטית מקיפה לגישת הנטו תוך התמודדות עם הקשיים שהפסיקה הזכירה לאורך השנים.

קישור: law.biu.ac.il/sites/law/files/shared/segel/שחר-ליפשיץ-ברוטו-או-נטו.pdf

בית משפט לענייני משפחה בירושלים (תמ”ש 18545-02-22)

פרטי התיק

רקע התיק

הנתבע פרש מצה”ל בתום שירות קבע ב-1.9.2000 ומקבל מאז קצבה חודשית מ”מופ”ת-צה”ל” (פנסיה תקציבית). בפסקי דין חלוטים נקבעה זכותה של התובעת (גרושתו לשעבר) לשיעור של 34.74% מקצבה זו.

הסוגיה שעמדה בלב פסק הדין: לאחר פרישתו, הנתבע התחיל לעבוד בעבודה נוספת. מבחינת רשויות המס, ההכנסה הנוספת מהעבודה הוגדרה כ”הכנסה ראשונה” שמוסתה לפי מדרגות המס הרגילות, ואילו הקצבה מצה”ל הוגדרה כ”הכנסה שנייה” — שמוסתה בשיעור המס השולי הגבוה ביותר של הנתבע, ללא ניכוי מדרגות נמוכות.

משמעות מעשית: באמצעות בחירת סיווג זה, הקצבה שמתחלקת בין הצדדים מוסתה בשיעור הגבוה ביותר, וחלקה של התובעת בקצבה (34.74%) הצטמצם בפועל. בית המשפט נדרש לקבוע — האם מותר לגמלאי לשנות את סיווג קצבתו באופן שפוגע בחלקה של בת זוגו לשעבר.

הסוגיה המרכזית בפסק הדין

“האם לנתבע, אשר בהתאם לפסקי דין חלוטים מחויב להעביר חלק מהגמלה המשולמת לו לידי התובעת, החירות לבצע תכנון מס ולבחור כיצד תמוסה הכנסתו מהגמלה בשעה שעובד בעבודה נוספת לאחר פרישתו, בהינתן כי יש לכך השלכה על גובה חלקה של האישה בגמלה.”

השופטת גלבוע סקרה את הפסיקה הקיימת בנושא — כולל פסיקות של השופטים שוחט (משפחה ת”א) והיימן (משפחה ראשל”צ) — וקבעה כי בחירת סיווג המיסוי של הקצבה כ”הכנסה שנייה” איננה לגיטימית מבחינת תום הלב בהסדר איזון המשאבים.

הציטוט מפסק הדין

בסעיף 38 לפסק הדין, השופטת גלבוע מצטטת את המאמר “תרגיל המס בחלוקת הפנסיה התקציבית בגירושים מאיש קבע” של רו”ח אהוד שושן באופן ישיר, כולל ציטוט מילולי מתוך המאמר עצמו:

“הפסיקה עמדה על כך כי יש למנוע עקרונית ואף מראש כל גריעה בזכותה של האישה לפנסיה של בעלה בהיבט המיסוי; כפי שציין רו”ח אהוד שושן במאמרו ‘תרגיל המס בחלוקת הפנסיה התקציבית בגירושים מאיש קבע’, מבחינה תיאורטית מיסוית — ‘אין כל היגיון שהיא [האישה] תשתתף בתשלומי המס השייכים לפירות “עץ” הכנסה אחר, אשר נוצר ומפיק הכנסות המאוחרות ממועד הפרידה ביניהם’.”

תוצאת פסק הדין (סעיף 59): התובעת זכאית לקבל את חלקה בגמלה נטו לפי מיסוי הקצבה כהכנסה ראשונה. ככל שהנתבע יבחר במיסוי כהכנסה שנייה — יהיה עליו להשלים מכיסו את ההפרש לתובעת.

פרטים נוספים על הציטוט

השופטת ציטטה משפט מתוך המאמר מילה במילה, כביסוס לעמדה התיאורטית-מיסויית שאימצה. פסק הדין סוכם ב-psakdin.co.il תחת הכותרת “גמלאי לא יכול לשחק עם מיסוי הפנסיה כדי לפגוע בגרושתו”. המאמר פורסם באתר eshoshan.co.il.

על המאמר

המאמר “תרגיל המס בחלוקת הפנסיה התקציבית בגירושים מאיש קבע” נכתב על-ידי רו”ח (משפטן) אהוד שושן ופורסם באתר eshoshan.co.il. המאמר עוסק בסוגיה הספציפית של מיסוי קצבת פנסיה תקציבית של פורש קבע מצה”ל לאחר גירושין, ומציג ניתוח תיאורטי-מיסויי של הזכות לחלוקה ההוגנת בקצבה ללא תרגילי מיסוי חד-צדדיים.

קישור למאמר: eshoshan.co.il/tax-exercise-defined-benefit-pension-division-military-officer-divorce/

בית הדין הרבני הגדול ירושלים (תיק 1325589/1)

פרטי התיק

רקע התיק

המערער ואחיו ייסדו בשנת 2000 חברה משפחתית. במסגרת הליכי הגירושין שהחלו ב-2019, בית הדין הרבני האזורי בתל אביב הכריע ב-1.6.2021 כי שווי החברה לפי חוות דעת רו”ח רוזנבלום, מומחה מטעם בית הדין, הוא 19,401,000 ש”ח, וכי על המערער להעביר למשיבה (האישה) סך של 4,850,000 ש”ח עבור מחצית שווי חלקו בחברה.

המערער הגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול בירושלים בשלוש סוגיות:

1. חברת [ב’] — טענה כי המימון להקמת [א’] הגיע ממכירת מניות ב-[ב’] שהיו בירושה, ולכן אינן ברות-איזון.
2. חלוקה בעין — טענה כי החלוקה צריכה להיעשות באמצעות העברת מניות, לא תשלום שווי.
3. מס רעיוני — טענה לחיוב התשלום ללא הבאה בחשבון של מס רווח הון של כ-30% שייגבה במכירה.

הסוגיה השלישית — שאלת המס הרעיוני בהערכת שווי החברה — היא הליבה הרלוונטית לעניינו של עמוד זה.

הסוגיה המרכזית בפסק הדין

“בעניין זה הכריע בית הדין קמא כי התמורה שאותה יש לשלם היא הערך שנקבע בשמאות ואין לקזז מסכום זה את המס שיצטרך האיש לשלם כשימכור חלקו בחברה. בעניין זה נראה שיש מקום לקבל את טענות הערעור.”

בית הדין הרבני הגדול דן בשאלת המס הרעיוני בהיקף נרחב, ובחן את הגישות המתחרות בפסיקה הישראלית.

הציטוט מפסק הדין

המאמר “הכרה במס רעיוני בהערכת שווי נכסים בהליך גירושין” של מורן, פורטנוי ושושן מצוטט בפסק הדין כמקור לסקירת הגישות המשפטיות בנושא:

“לעניין זה של שיעור התשלום ישנם מספר גישות משפטיות שהלכו בדרכים שונות ונציין מכללם (המקורות לקוחים מתוך מאמר של עו”ד שמואל מורן, רו”ח ואדים פורטנוי ורו”ח אהוד שושן, פורסם באתר לשכת עורכי הדין)…”

לאחר ההפניה למאמר, פסק הדין סוקר את הפסיקה הרלוונטית באופן שיטתי — כולל בע”מ 4660/16, בע”מ 2943/16, תמ”ש 12220-08-12 — בעקבות המבנה שמציע המאמר. שמו המלא של המאמר מובא בהערת שוליים בסוף פסק הדין: “הכרה במס רעיוני בהערכת שווי נכסים בהליך גירושין”.

תוצאת הערעור

בית הדין הרבני הגדול הכריע (סעיף 4 לפסק הדין):

“הערעור לגבי שווי חברת [א’] מתקבל ויש לקבל תחילה חוות דעת אקטוארית שתקבע תחילה מה יהיה שווי מס רווחי הון שיצטרכו האיש או האישה לשלם עתה אם ימכרו את החברה בפועל. לאחר קבלת חוות דעת זו יש להפחית מהסכום של שווי מחצית חלקו של האיש… את מס רווחי ההון שהיה משולם בפועל על חלקה.”

קרי — בית הדין הרבני הגדול קיבל באופן חלקי את גישת המס הרעיוני, וקבע כי יש למנות אקטואר נוסף לאמידת המס שיופחת בפועל. הערעור בסוגיות החברה [ב’] והעברת מניות בעין — נדחה.

פרטים נוספים על הציטוט

זהו הציטוט המוקדם ביותר בסדר כרונולוגי מבין ארבעת הציטוטים בפסיקה. בית הדין השתמש במאמר כמסגרת לסקירת הגישות בפסיקה בנושא, והמקורות שהביא בפסק הדין (בע”מ 4660/16, בע”מ 2943/16, תמ”ש 12220-08-12) נשלפו מהמאמר. ההפניה נעשתה למאמר בשלמותו (“המקורות לקוחים מתוך מאמר של…”). המאמר פורסם באתר לשכת עורכי הדין בישראל.

על המאמר

המאמר “הכרה במס רעיוני בהערכת שווי נכסים בהליך גירושין” פורסם באתר לשכת עורכי הדין בישראל (israelbar.org.il), המגזין המקצועי של הלשכה. המאמר נכתב במשותף על ידי:

• עו”ד שמואל מורן — עו”ד מתמחה בדיני משפחה
• רו”ח ואדים פורטנוי — רואה חשבון
• רו”ח (משפטן) אהוד שושן — מומחה כלכלי מטעם בתי המשפט

המאמר עוסק בעקרון התיאורטי של מס רעיוני בהערכת שווי נכסים במסגרת איזון משאבים בגירושין, ומסכם את הגישות שהתפתחו בפסיקה הישראלית עד למועד הפרסום.

קישור: israelbar.org.il/article_inner.asp?pgId=429338&catId=287
קישור באתר אהוד שושן: eshoshan.co.il/imputed-tax-recognition-asset-valuation-divorce/

ארבעה פרסומים מקצועיים

הסקציות הקודמות הציגו את הפסיקה כנקודת המוצא — ארבעה שופטים שצוטטו ארבעה מאמרים מקצועיים. סקציה זו הופכת את נקודת המבט: כל מאמר מוצג עצמאית — נושאו, פלטפורמת הפרסום, תאריך, וההשפעה המתועדת. ארבעת המאמרים נכתבו במשך הקריירה האקדמית-מקצועית של רו”ח (משפטן) אהוד שושן, חלקם במשותף עם פרופ’ שחר ליפשיץ, עו”ד שמואל מורן ורו”ח ואדים פורטנוי.

“איזון משאבים: ברוטו או נטו?”

המאמר עוסק בליבת השאלה הפיסקלית-משפטית של איזון משאבים בגירושין: כיצד יש לחשב את שווי נכסי הצדדים — בערכי ברוטו (מלא) או בערכי נטו (לאחר ניכוי מס רעיוני). המאמר מציג מסגרת תיאורטית מקיפה לגישת הנטו, סוקר את שלוש הגישות שהתפתחו בפסיקה הישראלית בשל היעדר הלכה מחייבת מבית המשפט העליון, ומתמודד עם הקשיים המעשיים שהפסיקה הזכירה לאורך השנים.

המאמר פורסם בהפרקליט — כתב העת המקצועי של לשכת עורכי הדין הישראלית והפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

“ברוטו או נטו בגירושין ובהעברות בין-דוריות”

המאמר ממשיך ומפתח את התשתית התיאורטית של המאמר הקודם, תוך הרחבה לתחום ההעברות הבין-דוריות (ירושה ומתנה). הוא מציע לבית המשפט מתודולוגיה ספציפית לחישוב המס הרעיוני וטוען נגד “גישת החלוקה הדחויה” שמותירה את שאלת המיסוי תלויה לעתיד.

הפלטפורמה “עסק משפחתי” היא מגזין מקצועי בהוצאת משרד עו”ד פישר בכר חן וול אוריון, אחד מגדולי משרדי עורכי הדין בישראל. המגזין מופנה לקהילת המשפטנים ובעלי המקצועות הכלכליים בתחום דיני המשפחה והמיסים.

“תרגיל המס בחלוקת הפנסיה התקציבית בגירושים מאיש קבע”

המאמר עוסק בסוגיה ספציפית של חלוקת קצבת פנסיה תקציבית של פורש קבע מצה”ל לאחר גירושין, ובדגש על המתח שעלול להיווצר כאשר הגרוש בוחר לעבוד בעבודה נוספת לאחר פרישתו. במצב זה, רשויות המס עלולות לסווג את הקצבה כ”הכנסה שנייה” שמוסתה לפי שיעור מס שולי גבוה — פעולה שעלולה לפגוע בחלקה של בת זוגו לשעבר בקצבה.

המאמר מציג ניתוח תיאורטי-מיסויי של זכותה של בת הזוג לחלוקה הוגנת בקצבה ללא תרגילי מיסוי חד-צדדיים. השופטת הילה גלבוע מצטטת ישירות מתוך המאמר משפט שלם בפסק דין משפחה ירושלים.

זהו המאמר היחיד מבין הארבעה שפורסם באתר eshoshan.co.il, וצוטט ישירות בפסק דין של בית משפט לענייני משפחה.

“הכרה במס רעיוני בהערכת שווי נכסים בהליך גירושין”

המאמר הוא המוקדם ביותר בסדר כרונולוגי מבין ארבעת המאמרים המצוטטים בפסיקה. הוא עוסק במס רעיוני בהערכת שווי נכסים במסגרת איזון משאבים בגירושין, ומסכם את הגישות שהתפתחו בפסיקה הישראלית עד למועד הפרסום.

המאמר פורסם באתר לשכת עורכי הדין בישראל. בית הדין הרבני הגדול הביא אותו כמסגרת לסקירת הגישות בפסיקה בנושא.

שלושה דוחות מקצועיים לגופי ממשלה

שלושת הדוחות שלהלן שונים במהותם מהמאמרים שבסקציה הקודמת: המאמרים נכתבו מיוזמת המחברים, ואילו הדוחות הוזמנו על-ידי משרדי ממשלה ובוצעו בתשלום.

ניתוח בעיית הסוכן בפעילות הממשלה (החשב הכללי באוצר, 2006)

הדוח הוא ניתוח כלכלי-משפטי של פטורים ממכרז שניתנו לגופים שהממשלה הקימה, עידדה או סייעה להם. הוא הציע מסגרת קונספטואלית של “בעיית הסוכן” (Agency Problem) למיפוי פוטנציאל הפגיעה בקופה הציבורית. ניתוחי הדוח אומצו בעיתונות הכלכלית ובדיוני ועדות הכנסת.

אזכורים מתועדים של הדוח:
– ערך “בעיית הנציג” בוויקיפדיה העברית — מצטט את הדוח כמקור עיון
– מסמך ממ”מ הכנסת ה-17, ועדת חוקה, חוק ומשפט, 2007 — בדיון על תיקון תקנות חובת המכרזים
– TheMarker (מוטי בסוק, 5.10.2006), Globes (יעל גאוני, 29.1.2007), הארץ (מוטי בסוק, 11.9.2006)

בחינת עלויות הטסת משלחות בני-נוער לסיור בפולין (משרד החינוך, 2010)

הדוח הוא ניתוח כלכלי של עלויות תוכנית המשלחות לפולין: מקור המימון, מבנה העלויות, השוואות בין-גופיות וניתוח תמורה. הוזמן על-ידי משרד החינוך בעקבות עניין ציבורי מתמשך בעלויות התוכנית.

אזכור מתועד מרכזי:
– מסמך ממ”מ הכנסת ה-18, ועדת חינוך, תרבות וספורט, 21.7.2010 — חמש הערות שוליים נפרדות מצטטות את הדוח כמקור הראשי לחישובי העלויות בדיוני הוועדה.

ביקורת חקירתית במגזר החינוך (חשב משרד החינוך, 2003-2004)

הדוח הוא ביקורת חקירתית רוחבית של רשת חינוך. הוא כלל ביקורי שטח, ראיונות, וניתוח השוואתי של רשומות פנימיות מול דיווחים פורמליים. דוח זה הוא מהמוקדמים בעבודות הביקורת החקירתית המתועדות של רו”ח שושן.

אזכור מתועד:
– הארץ — אנשיל פפר, 29.2.2004 — כתבה שלמה המבוססת על ממצאי הדוח. הכתבה מתארת אותו כבסיס ראייתי לחקירת משטרה. בכירי משרד החינוך הגדירו את הדוח כ”הישג של המשרד”.

גופי מחקר ממלכתיים שמצטטים את הדוחות

שלושת המקורות שלהלן — ערך בוויקיפדיה העברית ושני מסמכים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת — מצטטים ישירות את הדוחות שחיבר רו”ח אהוד שושן.

ערך “בעיית הנציג” בוויקיפדיה העברית

ערך אנציקלופדי בוויקיפדיה העברית בנושא “בעיית הנציג” (Agency Problem) מצטט את הדוח של אהוד שושן בנושא “בעיית הסוכן בפעילות הממשלה” כמקור עיון רלוונטי לדוגמה ישראלית של היישום הקונספטואלי בפעילות הממשלה.

קישור: he.wikipedia.org/wiki/בעיית_הנציג

מסמך ממ”מ הכנסת ה-17 (ועדת חוקה, 2007)

מסמך מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ”מ), שהוגש לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת ה-17 בשנת 2007, בנושא תיקון תקנות חובת המכרזים (תשס”ז-2007). המסמך מצטט את הדוח על “בעיית הסוכן” כמקור מפתח לדיון בסוגיית הפטורים ממכרז.

קישור: fs.knesset.gov.il/17/Committees/17_cs_bg_336610.doc

מסמך ממ”מ הכנסת ה-18 (ועדת חינוך, 21.7.2010)

מסמך מטעם ממ”מ הכנסת, שהוגש לוועדת חינוך, תרבות וספורט של הכנסת ה-18 ב-21.7.2010, בנושא בחינת עלויות משלחות הנוער לפולין. המסמך מצטט את הדוח על “עלויות הטסת משלחות בני-נוער לפולין” ב-חמש הערות שוליים נפרדות — מה שמעיד על שימוש מקיף בדוח כמקור עיקרי לדיוני הוועדה.

קישור: fs.knesset.gov.il — מסמך ממ”מ ועדת חינוך 21.7.2010

תקשורת אמיתית וטורי דעה

הסקציה משלבת שני סוגי נוכחות תקשורתית שונים מהותית:

א) כתבות עיתונאיות — שש כתבות, חלקן מצטטות את רו”ח אהוד שושן כמומחה כלכלי, וחלקן מתעדות את תפקידיו במשרד האוצר במהלך 2006-2007 (ראש תחום התקשורת באגף החשב הכללי).

ב) טורי דעה תחת ה-byline — שלושה טורי דעה שאהוד שושן עצמו כתב, שפורסמו ב-TheMarker ב-2016, בסדרה על ריבית הפיגורים בישראל.

כתבות עיתונאיות (כרונולוגית)

הארץ, אנשיל פפר, 29 בפברואר 2004
“רשת חינוך ערבית חשודה בקבלת מיליוני שקלים על ‘תלמידים פיקטיווים'” — הכתבה כולה מבוססת על ממצאי הדוח בנושא ביקורת חקירתית במגזר החינוך. ציטוט מפורש: “הדו”ח של רואה החשבון אהוד שושן… שעליו מתבססת חקירת המשטרה”. בכירי משרד החינוך הגדירו את הדוח כ”הישג של המשרד”.

• 📄 PDF מקומי (4 עמ’) • מקור חיצוני ב-haaretz.co.il

TheMarker, מוטי בסוק, 5 באוקטובר 2006
“המלחמה החדשה של זליכה: המאבק בפטורים ממכרז” — דיווח על המאבק בפטורים ממכרז שניהל אגף החשב הכללי באוצר במסגרת הדוח על “בעיית הסוכן בפעילות הממשלה”. הכתבה מצטטת מהדוח בארבע פסקאות.

• 📄 PDF מקומי (5 עמ’) • מקור חיצוני ב-themarker.com

הארץ, מוטי בסוק, 11 בספטמבר 2006
“זליכה מפקיע את ניהול הרשות לעסקים קטנים: תאבד את עצמאותה בעקבות דו”ח המבקר” — ציטוט מפורש: “…בעקבות מחקר שנעשה באגף החשב הכללי על-ידי אהוד שושן”.

• 📄 PDF מקומי (2 עמ’) • מקור חיצוני ב-haaretz.co.il

Globes, יעל גאוני, 29 בינואר 2007
“הערכות האוצר: הרדיו הדיגיטלי יחדור רק ב-2011” — הכתבה מצטטת את “אודי שושן, נציג החשב הכללי באוצר” בהקשר של הערכות לוחות זמנים להקמת תחנות רדיו דיגיטליות. כתבה זו מתעדת באופן עיתונאי בלתי-תלוי את תפקידו של אהוד באגף החשב הכללי.

• 📄 PDF מקומי (8 עמ’) • מקור חיצוני ב-globes.co.il

Globes, יעל גאוני, 7 במאי 2007
“משרד האוצר דחה את בקשת קשת להקלות במועד תשלום התמלוגים” — הכתבה מבוססת על מכתב שכתב אהוד שושן בתפקידו כ”ראש תחום התקשורת במשרד האוצר” ליועצת המשפטית של זכיינית ערוץ 2 קשת. תיעוד עיתונאי נוסף לתפקידו במשרד האוצר ב-2006-2007.

• 📄 PDF מקומי (6 עמ’) • מקור חיצוני ב-globes.co.il

Ynet יהדות, יצחק טסלר, 10 ביולי 2023
“מתפללים ומשלמים — כמה עולה להחזיק בית כנסת?” — אזכור רו”ח שושן כמומחה כלכלי לניתוח עלויות תפעול גופים דתיים, במסגרת הסבר על דרכי המימון של בתי כנסת.

• 📄 PDF מקומי (6 עמ’) • מקור חיצוני ב-ynet.co.il

psakdin.co.il — סיכום פסיקת השופטת גלבוע
“גמלאי לא יכול לשחק עם מיסוי הפנסיה כדי לפגוע בגרושתו” — סיכום משפטי מקצועי של פסיקת השופטת גלבוע (תמ”ש 18545-02-22 — סקציה בית משפט לענייני משפחה בירושלים בעמוד זה) המצטטת את המאמר. כיסוי במדיה משפטית מובילה.

טורי דעה — סדרת ריבית הפיגורים ב-TheMarker (2016)

סדרה של שלושה טורים שאהוד שושן כתב תחת ה-byline שלו ב-TheMarker, בנושא ריבית הפיגורים בישראל. הסדרה מבטאת עמדה ציבורית עקבית על מערכת ריבית פיגורים שאינה תואמת את הריבית במשק, ומצביעה על העיוות הכלכלי שנגרם כתוצאה מכך.

“ריבית הפיגורים בישראל אינה הגיונית”, 1 במאי 2016
ביקורת ראשונית על מערכת ריבית הפיגורים שלא עודכנה מאז 2002, וקריאה לשר האוצר לעדכן את צו הריבית ואת תקנות פסיקת הריבית. הטור מצביע על הפער שבין סביבת הריבית האפסית במשק לבין הריביות הגבוהות (עד 17%) שמערכת הבנקאות, ההוצאה לפועל ובתי המשפט גובים מחייבים.

• 📄 PDF מקומי (3 עמ’) • מקור חיצוני ב-themarker.com

“הריבית במשק אפסית אך הצרכן בישראל משלם ריבית פיגורים של 7.5%”, 6 בספטמבר 2016
ניתוח מספרי של הפער בין הריבית במשק לבין ריבית הפיגורים, בעקבות החלטת משרד התקשורת להגביל את ריבית הפיגורים שחברות תקשורת רשאיות לגבות מחייבים. הטור קורא לשר האוצר להוביל שינוי דומה בתקנות פסיקת הריבית.

• 📄 PDF מקומי (3 עמ’) • מקור חיצוני ב-themarker.com

“חובות — לתקן את העיוות בריבית הפיגורים”, 6 בנובמבר 2016
מעקב על שינוי שביצעה החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג’ו בריבית הפיגורים החשכ”לית, וקריאה לשר האוצר להשלים את המלאכה בתקנות פסיקת ריבית ובצו הריבית. הטור משלים את הסדרה ומציע מסלול קונקרטי לפתרון.

• 📄 PDF מקומי (2 עמ’) • מקור חיצוני ב-themarker.com

אחת-עשרה פסיקות נוספות בהן שימש כמומחה

בנוסף לארבע הפסיקות שמצטטות מאמרים מקצועיים שהוצגו לעיל, רו”ח שושן מונה כמומחה כלכלי-חשבונאי בעשרות פסיקות נוספות לאורך השנים. סקציה זו מתעדת מבחר של 11 פסיקות נוספות בהן שימש כמומחה — מטעם בית המשפט או מטעם צד — על מנת להציג את הניסיון המקצועי הרציף ואת מגוון הערכאות.

הפסיקות משתרעות על ערכאות שונות — שלום, מחוזי, תביעות קטנות והוצאה לפועל — ועל מחוזות שונים, במגוון סוגיות חשבונאיות-משפטיות.

חמש מהפסיקות זמינות פומבית ב-Takdin Lite

חמש מבין הפסיקות בטבלה לעיל זמינות בסיכומים פתוחים באתר Takdin Lite (סיכומים חינמיים, ללא צורך במנוי):

• lite.takdin.co.il/document/5697716
• lite.takdin.co.il/document/6761912
• lite.takdin.co.il/document/7772622
• lite.takdin.co.il/document/8378051
• lite.takdin.co.il/document/7526521

184 התקשרויות ממשלה + פרופיל budgetkey

מעבר לדוחות שהוזמנו על-ידי החשב הכללי באוצר ומשרד החינוך (סקציית “שלושה דוחות”), רו”ח אהוד שושן עבד עם שמונה משרדי ממשלה שונים לאורך השנים, ב-184 התקשרויות ועבודות מתועדות.

מינהל הרכש הממשלתי

מנהל הרכש הממשלתי (mr.gov.il) מתעד 184 התקשרויות והודעות פטור שבהן צוין שמו של רו”ח אהוד שושן. ההתקשרויות כוללות מכרזים, הודעות פטור ממכרז, וחוזי שירות עבור משרדי ממשלה שונים.

קישור לחיפוש פתוח: mr.gov.il — חיפוש “רו”ח אהוד שושן”

פרופיל ב-budgetkey (מפתח התקציב)

פלטפורמת “מפתח התקציב” — גוף המידע הציבורי הבלתי-תלוי על תקציבי המדינה — מתעדת את חוזי השירות והעבודות שביצע משרד אהוד שושן ושות’ עבור שמונה משרדי ממשלה, ביניהם משרד החינוך, רשות האכיפה והגבייה, מינהל החינוך ההתיישבותי, משרד הכלכלה והתעשייה, הנהלת בתי הדין הרבניים, משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון ומשרד המשפטים.

קישור: next.obudget.org — פרופיל ארגון

הסמכות, חברויות וכנסים

רישום רשמי — משרד המשפטים

רו”ח אהוד שושן רשום ב-רשימת המומחים מטעם בית המשפט בתחום ראיית חשבון של משרד המשפטים, בכל ששת מחוזות בית המשפט בישראל (תל אביב, ירושלים, מרכז, צפון, דרום, חיפה). הרישום כולל שלוש התמחויות:

1. חשבונאות וניהול כספים
2. ייעוץ עסקי ופיננסי
3. פורנזיקה וביקורת חקירתית

חברויות מקצועיות פעילות

• ICPA — לשכת רואי החשבון בישראל. רישיון רו”ח פעיל.
• IAVFA — לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל.
• NACVA — National Association of Certified Valuators and Analysts. ארגון בינלאומי בתחום הערכת השווי העסקית, מבוסס בארה”ב.
• IIA — Institute of Internal Auditors. ארגון בינלאומי של מבקרים פנימיים.

השכלה והסמכות נוספות

• MBA — תואר שני במנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים
• MA במשפטים — תואר שני במשפטים, אוניברסיטת בר-אילן
• ACCA Business Valuation — תעודת מעריך שווי עסקי מטעם Association of Chartered Certified Accountants (ACCA), ארגון מקצועי בינלאומי בתחום החשבונאות

כנסים מקצועיים — פאנל אקדמיית לשכת עורכי הדין ת”א, 2023

השתתפות בפאנל מקצועי במסגרת אקדמיית לשכת עורכי הדין מחוז ת”א, בהשתתפות:

• כבוד השופט יהורם שקד — בית המשפט לענייני משפחה ת”א
• עו”ד שמואל מורן
• רו”ח ואדים פורטנוי
• רו”ח (משפטן) אהוד שושן

הפאנל הונחה על-ידי מתן וסרמן.

קישור: magazine.tabar.org.il/AcademyTABAR2023/14/

סיכום

עמוד זה מתעד את התשתית האקדמית והמקצועית של רו”ח (משפטן) אהוד שושן בתחומי אקטואריה לגירושים, חוות דעת כלכליות, חלוקת רכוש בגירושין, הערכת שווי וביקורת חקירתית:

• 4 פסקי דין בארבע ערכאות שונות שמצטטים מאמרים מקצועיים שהוא שותף בכתיבתם
• 4 מאמרים מקצועיים שפורסמו בכתבי עת מקצועיים (הפרקליט, עסק משפחתי/FBC, אתר לשכת עורכי הדין)
• 3 דוחות מקצועיים שחיברו לגופי ממשלה — מצוטטים בוויקיפדיה ובמסמכי ועדות הכנסת
• 11 פסיקות נוספות בהן שימש כמומחה מטעם בית המשפט או צד
• 184 התקשרויות עם 8 משרדי ממשלה לאורך השנים
• רישום פעיל במשרד המשפטים כמומחה בכל 6 המחוזות, 3 התמחויות (לרבות פורנזיקה)
• חברויות מקצועיות ב-ICPA, IAVFA, NACVA, ו-IIA

הפעילות המקצועית של המשרד נמשכת. אהוד שושן ושות’ מקבלים תיקים חדשים, מספקים חוות דעת לבתי המשפט, ועוסקים באקטואריה לגירושים, חלוקת רכוש בגירושין, הערכות שווי עסקיות וביקורת חקירתית.

יצירת קשר

אהוד שושן ושות’ — רואי חשבון

משרד ראשי
מגדל ICON, דרך מנחם בגין 13
רמת גן 5252227
טלפון: 03-5644723
פקס: 03-5600084

סניף ירושלים
בית אהרון, רחוב האופה 4
ירושלים 9548004
טלפון: 02-8052222
פקס: 02-8052221

דוא”ל:
– office@eshoshan.co.il (משרד)
– udi@eshoshan.co.il (אהוד שושן — אישי)

אתר אינטרנט: eshoshan.co.il

לפרטים נוספים: דף יצירת קשר באתר.