מבוא

חלוקת רכוש בין ידועים בציבור היא סוגיה מורכבת בדיני המשפחה בישראל, אשר פותחה בעיקר בפסיקה ולא במסגרת חקיקה מפורטת. בעוד שחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, מסדיר את משטר יחסי הממון בין בני זוג נשואים, הרי שביחס לידועים בציבור ההכרעה הרכושית נעשית בעיקר מכוח הדין הפסיקתי ובהתאם לנסיבות המקרה, ובכלל זה בחינת שיתוף כלכלי וכוונת שיתוף.

הגדרת ידועים בציבור

ידועים בציבור הם בני זוג המקיימים מערכת יחסים זוגית הדומה במהותה לנישואין, אך אינם נשואים על פי הדין הדתי.

ההבדל המשפטי המרכזי בין ידועים בציבור לנשואים הוא שחוק יחסי ממון אינו חל עליהם באופן ישיר, ולכן הם נדרשים להוכיח כוונת שיתוף כלכלי כדי לקבל זכויות דומות.

ההכרה בידועים בציבור נבחנת בפסיקה לפי מכלול נסיבות החיים המשותפים, ובדרך כלל ניתן משקל, בין היתר, לחיי משפחה ולניהול משק בית משותף.

• חיים משותפים: מגורים תחת קורת גג אחת וקיום משק בית משותף.
• כוונת שיתוף: כוונה הדדית לשיתוף כלכלי ולשותפות כללית בחיים המשותפים.

הבסיס המשפטי לחלוקת רכוש

בעוד שחוק יחסי ממון אינו חל במישרין על ידועים בציבור, הפסיקה הכירה באפשרות להחיל בעניינם דיני שיתוף וחזקת שיתוף, בהתאם לנסיבות המקרה ולהוכחת התנאים שנקבעו בפסיקה. חזקה זו, שהתפתחה לאורך השנים, מניחה כי בני זוג שהקימו משק בית משותף במאמץ משותף, התכוונו לשתף ברכוש שנצבר במהלך חייהם המשותפים.

ההבדלים המרכזיים בין שתי הגישות:

• בני זוג נשואים: חלוקת הרכוש מוסדרת בדרך כלל לפי חוק יחסי ממון, בכפוף לנסיבות המקרה, להסכמים בין הצדדים ולטענות רכושיות נוספות שעשויות להתברר לפי הדין.
• ידועים בציבור: יש להוכיח בפועל כי הייתה כוונה לשיתוף כלכלי בין בני הזוג.

נכסים שנצברו לפני תחילת הקשר

נכסים שהיו בבעלות אחד הצדדים לפני תחילת הקשר אינם נחשבים משותפים, אלא אם כן הצד הטוען לשיתוף מצליח להוכיח כוונה מפורשת או משתמעת לשיתוף.

אם אחד מבני הזוג נכנס לקשר עם דירה בבעלותו, היא תיוותר נכס נפרד, אלא אם בן הזוג השני השקיע בה כספים משמעותיים או קיבל הבטחה לשיתוף בזכויות.

נכסים שנצברו במהלך הקשר

רכוש שנצבר במהלך חיי הזוגיות עשוי, בנסיבות המתאימות, להיחשב כרכוש משותף גם אם הוא רשום על שם אחד מבני הזוג, אך הדבר תלוי בתשתית הראייתית, בטיב הנכס ובנסיבות הקשר. נכסים אלו כוללים:

• דירות ומקרקעין
• חשבונות בנק וחסכונות
• זכויות סוציאליות (פנסיה, קרנות השתלמות)
• במקרים מסוימים גם זכויות או שווי כלכלי הקשורים לעסק, למקצוע או לכושר השתכרות, ככל שהדין והנסיבות מצדיקים זאת

לעיתים בני זוג נדרשים להתמודד עם נכסים “מוסתרים” כמו זכויות פנסיוניות או השקעות, אשר אינם גלויים בהכרח לצד השני. לדוגמה, אחד הצדדים עשוי להחזיק קרן חיסכון נוספת בארץ או בחו”ל או השקעות בבורסה שלא דווחו. במקרים אלו ניתן, בכפוף לדין ולהחלטות הערכאה הדנה, לבקש סעדים דיוניים מתאימים לצורך איתור מידע ומסמכים רלוונטיים, כגון גילוי מסמכים, מסירת נתונים או בירור רכושי, והכול לפי נסיבות ההליך.

הוכחת כוונת שיתוף

בחלוקת רכוש בין ידועים בציבור, חובת ההוכחה חלה על הצד הטוען לשיתוף.

ראיות נפוצות:

• ניהול חשבון בנק משותף
• השקעה משותפת ברכישת נכסים
• תרומה כספית או לא-כספית לניהול משק הבית
• קיום הסכמות מפורשות, בכתב או בעל פה

בפסיקה ניתן משקל גם לתרומה לא-כספית, כגון עבודות הבית וגידול הילדים, כחלק ממכלול השיקולים לבחינת טענת שיתוף, אך אין בכך כשלעצמו כדי להכריע בכל מקרה.

חלוקת חובות בין ידועים בציבור

חובות שנצברו במהלך החיים המשותפים אינם נחשבים בהכרח לחובות משותפים, והשאלה אם יש לייחס אותם לשני בני הזוג תלויה בין היתר במטרת החוב, באופן יצירתו, בטובת התא המשפחתי ובנסיבות המקרה.

פתרונות מומלצים: עריכת הסכם חיים משותפים

כדי למנוע מחלוקות עתידיות, מומלץ לידועים בציבור לחתום על הסכם חיים משותפים, המסדיר את זכויותיהם וחובותיהם במקרה של פרידה. לדוגמה, ההסכם יכול לכלול סעיף המגדיר כי דירה שנרכשה במשותף תימכר במקרה של פרידה והכספים יחולקו שווה בשווה, או סעיף הקובע מנגנון להסדרת חלוקת החובות במקרה של מחלוקות.

נושאים מרכזיים בהסכם חיים משותפים:

• חלוקת נכסים קיימים ועתידיים
• הגדרה ברורה של נכסים נפרדים
• אופן חלוקת חובות
• מנגנון ליישוב מחלוקות

קראו גם על: הסכם חלוקת רכוש

סיכום

חלוקת רכוש בין ידועים בציבור מתבססת על חזקת השיתוף ודרישת ההוכחה של כוונת שיתוף. הפסיקה העניקה לבני זוג שאינם נשואים כלים משפטיים להבטחת זכויותיהם, אך החלת הכללים דורשת בירור מעמיק וראיות ברורות.

שאלות נפוצות

האם חוק יחסי ממון חל על ידועים בציבור?

לא. חוק יחסי ממון בין בני זוג חל על בני זוג נשואים, ואינו חל באופן ישיר על ידועים בציבור. ביחס לידועים בציבור ההכרעה הרכושית נעשית בעיקר מכוח הפסיקה ובהתאם לנסיבות המקרה, ובכלל זה בחינת שיתוף כלכלי וכוונת שיתוף.

מהי חזקת השיתוף וכיצד היא חלה על ידועים בציבור?

חזקת השיתוף היא חזקה שהתפתחה בפסיקה, המניחה כי בני זוג שהקימו משק בית משותף במאמץ משותף התכוונו לשתף ברכוש שנצבר במהלך חייהם המשותפים. בעניינם של ידועים בציבור הפסיקה הכירה באפשרות להחיל דיני שיתוף וחזקת שיתוף, בהתאם לנסיבות המקרה ולהוכחת התנאים שנקבעו בפסיקה.

על מי מוטלת חובת ההוכחה לשיתוף בנכסים?

חובת ההוכחה חלה על הצד הטוען לשיתוף. ראיות נפוצות כוללות ניהול חשבון בנק משותף, השקעה משותפת ברכישת נכסים, תרומה כספית או לא-כספית לניהול משק הבית וקיום הסכמות מפורשות. גם תרומה לא-כספית, כמו עבודות הבית וגידול הילדים, נשקלת, אך אין בה כשלעצמה כדי להכריע בכל מקרה.

האם נכסים שנצברו לפני תחילת הקשר נחשבים משותפים?

ככלל לא. נכסים שהיו בבעלות אחד הצדדים לפני תחילת הקשר אינם נחשבים משותפים, אלא אם הצד הטוען לשיתוף מוכיח כוונה מפורשת או משתמעת לשיתוף. למשל, דירה שבן זוג נכנס עמה לקשר תיוותר נכס נפרד, אלא אם בן הזוג השני השקיע בה כספים משמעותיים או קיבל הבטחה לשיתוף.

כיצד ניתן להימנע ממחלוקות רכוש בין ידועים בציבור?

מומלץ לערוך הסכם חיים משותפים, המסדיר את זכויותיהם וחובותיהם של בני הזוג במקרה של פרידה. הסכם כזה יכול להגדיר חלוקת נכסים קיימים ועתידיים, הפרדה ברורה של נכסים נפרדים, אופן חלוקת חובות ומנגנון ליישוב מחלוקות, ובכך לצמצם אי-ודאות ומחלוקות עתידיות.

במשרדנו אנו עוסקים בליווי ידועים בציבור בהליכי חלוקת רכוש, תוך היכרות עם הפסיקה ועם הכלים המשפטיים הרלוונטיים לבחינת זכויותיהם של הצדדים בכל מקרה לפי נסיבותיו. פנו אלינו לקבלת ייעוץ מקצועי והוגן.