מהו פער בכושר השתכרות?
כושר השתכרות מתייחס ליכולת הכלכלית של אדם להפיק הכנסות בהתבסס על השכלתו, ניסיונו המקצועי, כישוריו, ומעמדו בשוק העבודה. הוא מגלם את הפוטנציאל הכלכלי האישי של הפרט, המושפע מגורמים כמו ביקוש למקצוע, מצב השוק והמוניטין המקצועי שלו.
שימו לב כי, בהקשר של בחינה כלכלית-משפטית, כושר השתכרות אינו זהה לשכרו הנוכחי או הצפוי של אדם. לכל היותר ניתן לאמוד אותו, בנסיבות מסוימות ולצורך ניתוח מקצועי, באמצעות בחינה של פוטנציאל ההכנסה העתידי של האדם על בסיס נתוניו האישיים, התעסוקתיים והשוקיים.
פערים בכושר השתכרות מתארים את ההבדל בין היכולות הכלכליות של שני צדדים להפיק הכנסות, והוא נמצא בשימוש במיוחד במצבים של נישואין וגירושין. פערים אלו נוצרים לעיתים קרובות כתוצאה מהשקעה לא שוויונית בהון האנושי במהלך הנישואין, כמו מימון השכלה של אחד מבני הזוג, או ויתור על קריירה לטובת ניהול משק הבית ותמיכה בצד השני. פערים בכושר השתכרות עשויים להתעורר בהליכים משפטיים מסוימים בתחום המשפחה, ובית המשפט עשוי להביאם בחשבון, לפי נסיבות המקרה, במסגרת הדיון באיזון המשאבים ולעיתים גם בהקשרים כלכליים נלווים. אין מדובר בשיקול בלעדי או במנגנון אוטומטי למתן פיצוי או לקביעת מזונות.
מהם הגורמים ליצירת פערים בכושר השתכרות?
- השקעה בהון האנושי של בן הזוג: במהלך הנישואין, אחד מבני הזוג עשוי לתרום להתפתחות הקריירה של האחר על ידי מימון השכלה, הכשרה מקצועית או ניהול משק הבית, המאפשר לאחד מהם להתמקד בהתקדמות מקצועית. תרומה זו יוצרת לעיתים קרובות פערים בכושר השתכרות בין הצדדים.
- חלוקת תפקידים משפחתיים: חלוקה מסורתית של תפקידים, שבה צד אחד מתמקד בגידול ילדים או בתחזוקת הבית, עשויה לפגוע בכושר ההשתכרות שלו בטווח הארוך, בעוד שבן הזוג השני מתקדם בקריירה.
- פערים בהשכלה ובמיומנויות מקצועיות: רמת ההשכלה והניסיון התעסוקתי של כל אחד מבני הזוג יכולה להיות שונה באופן מהותי. בן זוג שהשקיע בהשכלה גבוהה ובפיתוח כישורים מיוחדים ייהנה מכושר השתכרות גבוה יותר.
האם ניתן למדוד פערים בכושר השתכרות?
אפשר לנסות לאמוד פערים בכושר השתכרות, אך חשוב להבין שמדובר במשימה מורכבת, המבוססת על הנחות עבודה, נתונים כלכליים ולעיתים גם על מודלים סטטיסטיים ואקטואריים. לכן, יש לבחון בזהירות את המתודולוגיה, את איכות הנתונים ואת מגבלות המסקנות. כדי להעריך את הפערים, נדרש לזהות את המרכיבים שמעצבים את כושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג ולהשוות ביניהם. בין המרכיבים שניתן לבחון: הכנסות בפועל ובפוטנציאל, השכלה וניסיון מקצועי, תרומת בן הזוג האחר להתפתחות המקצועית או לניהול משק הבית, עלות חלופית במקרים המתאימים, וכן נתונים כלכליים, סטטיסטיים ונתוני שוק רלוונטיים.
קראו גם על: חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים
האם פערים בכושר השתכרות מהווים נכס בגירושין?
בפסיקה הישראלית ניתנה התייחסות לפערי כושר השתכרות בהקשרים מסוימים של סכסוכי משפחה, אך ככלל אין מדובר בנכס בר חלוקה במובן הרגיל, אלא בשיקול שעשוי להילקח בחשבון לפי נסיבות המקרה. בתי המשפט עשויים להתייחס לפערים אלו, לפי נסיבות המקרה, במסגרת בחינת איזון המשאבים, בין היתר כאשר נטען לפער כלכלי משמעותי בין בני הזוג לאחר הפירוד.
בתי המשפט מכירים בכך שתרומת בן זוג לקריירה של האחר, בין אם באמצעות מימון לימודים ובין אם על ידי טיפול במשק הבית, עשויה ליצור פערים משמעותיים בכושר ההשתכרות. פערים אלו עשויים להיבחן, במקרים המתאימים ובהתאם לנסיבות, כחלק ממכלול השיקולים הכלכליים שבית המשפט שוקל.
בפסיקה מודגשת החשיבות של ניתוח פערי ההכנסה כחלק מהערכה רחבה של הנסיבות הכלכליות של בני הזוג, תוך התחשבות בנתונים אישיים כמו גיל, מצב בריאותי ופוטנציאל תעסוקתי עתידי.
מהם התנאים לקבלת פיצוי בגין פערים בכושר השתכרות?
מספר פסקי דין עוסקים בנושא התנאים לקבלת פיצוי וקביעת גובה הפיצוי.
בפסק דין תמ”ש 52231-09 נדונו שיקולים שנבחנו בהקשר של פערי כושר השתכרות בין בני זוג. ניתן לראות בפסק הדין מקור מנחה לדיון, אך לא בהכרח רשימה סגורה או מבחן מחייב כללי. בין השיקולים שנזכרו:
- חלוקת תפקידים זוגית שבה אחד מבני הזוג התמקד יותר בבית ובמשפחה והאחר בפיתוח הקריירה.
- פער מהותי בכושר ההשתכרות או בפוטנציאל ההכנסה בין בני הזוג, בהתאם לנסיבות הקונקרטיות.
- נישואין לאורך זמן.
פסקי דין מאוחרים יותר אימצו את אותם תנאים, אך לא נקבעו קריטריונים ברורים לכל תנאי, כך שיש קושי לא קטן לפעול על פיהם. מלבד מקרי קצה, במרבית המקרים יהיה קושי לצדדים לאמוד מראש האם הם עומדים באותם שלושה קריטריונים.
כיצד מחשבים את הפיצוי בגין פערים בכושר ההשתכרות?
גם נושא זה טרם קיבל התייחסות משפטית מקיפה. בתמ”ש 47769-01-12 הציע כבוד השופט שילה את גישת “צמצום פערי ההשתכרות”, המבוססת על עקרונות המוסד האמריקאי למשפט ALI משנת 2002.
בהתאם לגישה שנדונה באותו פסק דין, הוצע מודל אפשרי לצמצום פערי השתכרות, מבלי לראות בכך נוסחה מחייבת או כלל פסיקתי אחיד לכל המקרים. מדובר בגישה תלוית נסיבות, שאין בה כדי לקבוע מראש כי הפיצוי יחושב לפי שיעור קבוע, לפי יום הפרידה בלבד, או לתקופה קבועה בכל תיק.
סיכום
פערים בכושר השתכרות עשויים להיות שיקול רלוונטי בהליכים מסוימים הנוגעים לחלוקת רכוש בגירושין, ולעיתים עשויה להיות להם השלכה גם בהקשרים כלכליים נוספים, הכול לפי נסיבות המקרה והמסגרת המשפטית הרלוונטית. הם נובעים מתרומות שונות שנעשו במהלך הנישואין, כמו מימון לימודים או ניהול משק הבית, ומשקפים את חוסר השוויון הכלכלי שיכול להיווצר בין בני הזוג לאחר הפרידה. הפסיקה הישראלית מכירה במקרים מסוימים בפערים אלו כחלק מאיזון המשאבים, תוך התחשבות בפרמטרים כמו פערי הכנסות, אורך הנישואין והתרומה של כל צד.
אף על פי שהנושא אינו מוסדר במלואו מבחינה משפטית, פסקי דין מרכזיים הניחו יסודות לחישוב פיצויים, תוך שימוש בגישות כמו “צמצום פערי ההשתכרות”, שמבוססות על עקרונות מארצות הברית. עם זאת, קיימים אתגרים בחישוב ובהערכת הפערים, בשל היעדר קריטריונים ברורים ומבנה משפטי אחיד.
אם אתם נמצאים בתהליך גירושין וזקוקים לבחינה כלכלית מקצועית בהתאם לנסיבות המקרה, ניתן לפנות לאהוד שושן ושות’, רואי חשבון, לקבלת מידע נוסף.
