מה מתחלק?

בדרך כלל לא מחלקים: מפצים. הגישה הרווחת אינה רואה בהון אנושי, כמו נכסי קריירה, מוניטין אישי ופער בכושר ההשתכרות בין בני זוג נכס ראוי לחלוקה, ולכן גם לא מעריכים או מחלקים את השווי שלו. אז מה כן עושים אם לא מחלקים? מפצים את בן הזוג השני.

מתי מפצים את בן הזוג השני?

רו”ח אהוד שושן, מומחה בחלוקת רכוש וחישובים אקטואריים בגירושין מסביר: לא בכל מקרה, אלא בנסיבות מיוחדות. הבסיס המשפטי הוא סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, שמאפשר לבית המשפט לחלק את הרכוש בצורה לא שוויונית, בהתחשב בין השאר בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג. בפסיקה נקבעו לכך שלושה תנאים מובילים: בן זוג “ביתי” מצד אחד ובן זוג “קרייריסט” מצד שני, פער דרמטי בכושר ההשתכרות, ונישואין לאורך זמן.

כמה פיצוי מגיע, ואיך מחשבים אותו?

זהו הנושא שבו הפסיקה אינה אחידה, ואין עדיין הלכה קובעת. הניסיונות להעריך את השינוי בשכר לאורך השנים או להוון את הפער הולידו תוצאות שונות במקרים דומים, והם הולכים ונזנחים. הדרך שמתבססת במקומן פשוטה יותר: תשלום פיצוי שנגזר מפער ההשתכרות בפועל בין בני הזוג, לעיתים אחוז אחד מהפער בגין כל שנת נישואין, לתקופה שנקבעת לפי הנסיבות. השיטה הזו נקראת “צמצום פערי ההשתכרות”.

• לדוגמה: נישואין של 15 שנים ופער הכנסות של 10,000 ש”ח בחודש, לפי אחוז אחד לשנת נישואין: כ-15% מהפער, 1,500 ש”ח לחודש.
• תקופת התשלום של אותו פיצוי: בפסיקה נקבעו תקופות החל משנתיים ומעלה. אין כלל אחיד וקשה לצפות את החלטת בית המשפט.

איך ומתי מקבלים את הכסף?

כתשלום חודשי לתקופה מוגבלת או כסכום הוני חד-פעמי. בהסכמים רבים הפיצוי בגין הפער בכושר ההשתכרות מקבל ביטוי אחר לגמרי: קיזוז מול נכס אחר, למשל חלק גדול יותר בדירה.

מה חשוב לבדוק לפני שחותמים?

לפני שחותמים, כדאי לוודא:

• הפער בכושר ההשתכרות צריך להיות מהותי ותקופת הנישואין ארוכה.
• בן הזוג המקבל את הפיצוי צריך להיות “בן זוג ביתי”, כלומר ויתר על קריירה עבור התא המשפחתי.
• גיל ואופק תעסוקתי בהחלט באים בחשבון. הפיצוי ניתן למי שכבר לא יצליח לחזור לשוק העבודה ולפתח קריירה.