המאמר סוקר תכנון מס בחלוקת פנסיה תקציבית, אשר מפחית את תשלומי הגמלה לבת הזוג לשעבר. תכנון זה רלוונטי בעיקר כאשר בן הזוג לשעבר הינו פורש של צבא הקבע או מערכת הביטחון.

רו”ח אהוד שושן

החוק לחלוקת נכסים פנסיוניים יצר מנגנון יעיל של “חלוקה לרוחב” של כספי החיסכון הנצבר לטווח ארוך, בו על שם כל אחד מבני הזוג נרשם חלקו היחסי בחיסכון הפנסיוני המשותף. כלומר, נוצרת הפרדה שוויונית של החיסכון המשותף לשני בני הזוג לשעבר.

במקרים בהם החיסכון הפנסיוני אינו צובר כספים, אלא מבוסס על צבירת זכויות (פנסיה תקציבית) לא הצליח המחוקק ליצור מנגנון הפרדה יעיל, ובחר לקבוע מנגנון “חלוקה לאורך” של כספי זכויות הפנסיה. בשונה מפנסיה צוברת, בה לכל בן זוג יתרת חיסכון ספציפית הרשומה על שמו וניתנת לחלוקה בין בני הזוג ולרישומם מחדש על שם הזכאי לה, בפנסיה התקציבית המדינה בדרך כלל היא זו שמנהלת את זכויות הפנסיה של הפורש ומשלמת את הקצבה שלו, ולכן נקבע בחוק כי המדינה היא זו שתעביר לבן הזוג לשעבר את חלקו היחסי בפנסיה, בהתאם לזכאותו ותקופות החיים המשותפות ולאחר ניכוי מלא מיסי הגמלאי.

לכאורה, המנגנון פשוט. הזוג המתגרש פונה למומחה כלכלי, אשר מחשב את ‘שיעור ההעברה’, כלומר, השיעור מהסכום נטו, שמקבל הגמלאי, אשר יועבר לבת הזוג לשעבר. שיעור העברה זה מאושר כפסיקתא בבית המשפט ומועבר לגוף משלם הקצבה, לרוב צה”ל או הממשלה, וזה מעביר ישירות לבת הזוג את חלקה בקצבה, נטו.

על אף פשטותו לכאורה של מנגנון החלוקה לאורך, נוצר מנגנון מעוות המפלה לרעה את בן הזוג לשעבר, שכן בן הזוג לשעבר נושא בפועל בחלק מתשלומי המס של הפורש. סעיף 2 לחוק קובע במפורש כי “לעניין העברה מקצבת פרישה, סכום מקצבת הפרישה…אחרי החיוב במס שחל על הגמלאי בשל מלא הקצבה בטרם ההעברה”.

קראו גם על: חלוקת פנסיה בגירושין

במקרים שבהם הכנסתו של בן הזוג לשעבר נמוכה מזו של בן הזוג הפורש, ואף שאינה מגיעה כלל למינימום המחייב תשלום מס, נושא בן הזוג לשעבר בתשלומי מס, ללא שיש לו יכולת כלשהי להתקזז על תשלומים אלו או לקבל החזר בגינם, אף שאינו מגיע לחבות מס.

דוגמה קיצונית אך נפוצה ניתן לראות אצל פורשי צבא הקבע ומערכת הביטחון.
פורשי צבע קבע ומערכת הביטחון, הזוכים לגמלאות פרישה החל מגיל 42, חוזרים לעיתים קרובות לשוק העבודה. במקרים אלו, הם גם משלמים מס הכנסה ככל אזרח על כל הכנסותיהם הן מהצבא והן ממשכר אחר, ועליהם גם לבצע תיאום מס, במידה והם מקבלים שכר נוסף. הגמלאי הוא זה שמגדיר מהו מקום העבודה המשלם לו את “המשכורת הראשונה” ממנה ינוכה מס נמוך בשל מדרגות המס, נקודות זיכוי וכד’ בעוד שהמשכר שיועדר כ”משכורת נוספת” ינוכה שיעור מס גבוה יותר

בשל כך, יכול גמלאי, לאחר סיום הליך הפרידה, להורות לרשויות הצבא לשלם את גמלתו “כמשכורת נוספת” ולא כראשונה. מבחינת רשויות המס, הצבא והגמלאי, אין לכך משמעות כלכלית מיסויית כיוון שממילא שכרו מכל המקורות ממוסה על בסיס שנתי. אבל, מיסוי הגמלה כמשכורת נוספת יפגע בתשלום חלקה של בת זוגו לשעבר, אשר ממשיכה לקבל את “שיעור ההעברה” מתוך הגמלה, נטו לאחר מס, כפי שנקבע בפסק הדין, אך אחוז זה מוכפל כעת בסכום, נטו נמוך יותר, בדרך כלל באופן משמעותי (לעיתים 50% מס לעומת שיעורי מס נמוכים משמעותית ב”משכורת הראשונה”).

גם אם ננתח את הסוגייה בצורה תיאורטית, מיסויית, הרי שאין ספק שבת הזוג לשעבר זכאית לחלקה בפירות העץ המשותף (הזכאות לפנסיה תקציבית). לכן אין כל היגיון שהיא תשתתף בתשלומי המס השייכים לפירות “עץ” הכנסה אחר, אשר נוצר ומפיק הכנסות המאוחרות ממועד הפרידה ביניהם.

מכיוון שפעולת תיאום המס של הפורש יכולה להתבצע בכל נקודת זמן לאחר סיום ההליך, ומכיוון שאין לבת הזוג לשעבר יכולת לשלוט בתיאום המס של הפורש (ולעיתים אין לה אף גישה לנתוני הגמלה המשולמת), אנו ממליצים כי, במקרים דומים, לקבוע בפסיקתא המוערבת לשלטונות הצבא כי אחוז ההעברה לבת הזוג לשעבר נקבע על בסיס ההנחה כי גמלתו תמוסה כ”משכורת ראשונה” וכן לאפשר לבת הזוג עיון בדיווחים החודשיים של הגמלה.

אנו גם ממליצים לשקול לצרף לפסיקתא חישוב שיעור העברה נוסף, גבוה יותר, אשר יישום במקרה ובו בוחר בן הזוג לשעבר כי גמלתו תמוסה כמשכורת שנייה. כמובן שבת הזוג לשעבר תהיה חייבת לבחון אחת לתקופה את מיסוי גמלתו של בן זוגה לשעבר על מנת שלא תיפגע חלקה בקצבה.

גם במקרים שבהם הסתיים ההליך והפסיקתא נחתמה והועברה לשלטונות הצבא, ואכן התברר כי גמלתו של בן הזוג ממוסה כ”משכורת נוספת”, אנו ממליצים לבחון את האפשרות לפנות לשינוי נוסח הפסיקתא, כאשר חוות דעת כלכלית ספציפית למקרה זה תצורף לעתירה, וכן לבחון לחייב את בן הזוג לשעבר בהשבה של סכומים עודפים, שבת הזוג לשעבר נשאה בהן בשל ניכוי המס העודף בעבר.

מה לבדוק אם התגרשת מאיש קבע

אם את מקבלת חלק מקצבת פנסיה תקציבית של בן זוג לשעבר מצבא הקבע או ממערכת הביטחון, כדאי לבדוק:

• כיצד ממוסה הקצבה, מיסוי כ”משכורת נוספת” עלול להקטין מלאכותית את הסכום נטו שממנו מחושב חלקך.
• מה קובעת הפסיקתא, רצוי שתקבע במפורש ששיעור ההעברה מחושב לפי מיסוי כ”משכורת ראשונה”.
• האם יש לך גישה לדיווחי הגמלה החודשיים, בלי עיון שוטף קשה לזהות שינוי בתיאום המס של הפורש.
• אם חלף זמן מאז הפסיקתא, ואם התברר מיסוי כ”משכורת נוספת”, ניתן לבחון תיקון הפסיקתא והשבת סכומים שנוכו ביתר.

שאלות נפוצות

מהי פנסיה תקציבית וכיצד היא מחולקת בגירושין?

פנסיה תקציבית מבוססת על צבירת זכויות (לא כספים), ומחולקת ב”חלוקה לאורך”: המדינה מעבירה לבן הזוג לשעבר שיעור מהקצבה נטו, לפי תקופת החיים המשותפת. להרחבה על חלוקת פנסיה תקציבית ראו: חלוקת פנסיה תקציבית בגירושים.

מהו “תרגיל המס” בחלוקת פנסיה תקציבית?

פורש שחוזר לעבוד יכול להורות שגמלתו תמוסה כ”משכורת נוספת” (מס גבוה) במקום “ראשונה”, כך הנטו קטן וחלקו של בן הזוג לשעבר מצטמצם שלא בצדק.

איך מונעים את הפגיעה מראש?

לקבוע בפסיקתא שיעור העברה לפי מיסוי כ”משכורת ראשונה”, להוסיף שיעור חלופי למקרה של “משכורת נוספת”, ולאפשר עיון בדיווחי הגמלה.

מה עושים אם הפסיקתא כבר נחתמה?

אם התגלה מיסוי כ”משכורת נוספת”, ניתן לבחון תיקון נוסח הפסיקתא בצירוף חוות דעת כלכלית, ולשקול השבת סכומים שנוכו ביתר.

האם נדרשת חוות דעת כלכלית?

כן. חוות דעת מזהה את בסיס המס הנכון, מחשבת שיעור העברה הוגן, ומספקת לבית המשפט בסיס לחלוקה צודקת.

לעוד מידע הכנסו: יישוב סכסוכים כלכליים