אילו נכסים אינם נכללים במסגרת “כלל נכסי בני הזוג”?

חוק יחסי ממון מחריג מתחולת הנכסים המשותפים נכסים אשר התקבלו אצל אחד מבני הזוג במתנה או בירושה ואת הנכסים שהיו ברשות כל אחד מהם במועד הנישואים. כל עוד נכסים אלו מופרדים מהתא המשפחתי, הן בצורה פורמאלית והן בצורה מעשית יום יומית, הרי שלא נכלול אותם במסגרת הנכסים המשותפים.

קראו גם את: המדריך המלא לחלוקת הרכוש בגירושין

מתי יכול בן זוג לטעון כי נכסים חיצוניים צריכים להיכלל במסגרת הסדר איזון המשאבים?

קיימות מספר טענות אשר יכול אחד הצדדים להעלות בהקשר זה:

שיתוף בפועל: כאשר בן הזוג משתף בפועל את התא המשפחתי בנכס החיצוני, ואף בפירות הנכס (כלומר הכנסות המתקבלות מאותו נכס), יכולה לעלות טענה לשיתוף בפועל.

דוגמה נפוצה הינה דירה השייכת לאחד מבני הזוג, המשמשת למגורים של התא המשפחתי. במקרה שבו הבעלות הבלעדית על הדירה לא הוסדרה באמצעות הסכם ממון והתא המשפחתי עושה בדירה שימוש, חשוף אותו בן זוג לדרישה לראות באותה דירה כרכוש המשותף לתא המשפחתי.

שיתוף בפועל מתקיים גם לגבי מתנה שקיבל אחד מבני הזוג ובחר לרכוש נכס הרשום במשותף עם בן זוגו. במקרה כזה לא יכולה להיות “חזרה”. דוגמה נפוצה היא רכישה של דירה באמצעות כספים שקיבל אחד הצדדים במתנה מהוריו אך בחר לרשום את הבעלות בדירה בצורה שווה עם בן זוגו.

שחלוף נכסים: מכירת נכס חיצוני בתקופה השיתוף ורכישה של נכס אחר במקומו עלולה לחשוף את בן הזוג לטענה כי הנכס החדש שייך לתא המשפחתי. חיזוק לטענה זו יבוא במקרים בהם נעשה שימוש בכסף משותף ברכישת הנכס החדש.  

כיצד להימנע מטענות לשיתוף נכסים חיצוניים?

הפעולה הפשוטה ביותר הינה גילוי בצורה ברורה לצד השני ובשום מקרה לא כדאי להתעלם מאותו סיכון פוטנציאלי. גילוי כזה יכול להתבצע באמצעות הסכם ממון, רישום פורמאלי או כל ביטוי אחר אשר יצביע על כוונת בן הזוג לגבי אי השיתוף ביחד עם גילוי מלא לבן הזוג וקבלת אישורו.

הפרדה פיזית ורישומית של הנכס החיצוני מהתא המשפחתי תהווה בדרך כלל ראייה נאותה. יש להקפיד על רישום הבעלות הבלעדית על הנכס. כספים יש לשמור בחשבון בנק נפרד בבעלות שאינה משותפת. נדל”ן יש לרשום רק על שם הבעלים. מתנות אחרות יש לשמור במיקום שונה מהבית המשותף. כספים המתקבלים מאותו נכס חיצוני (שכ”ד למשל) יש להפקיד בחשבון בנק נפרד ולא להשתמש בו במסגרת השימוש השוטף של התא המשפחתי.