מתוך מאמר אשר פורסם באתר N12.
מועד הקרע הוא מונח משפטי המתייחס למועד שבו חדלה מערכת היחסים הזוגית בין בני זוג להתקיים. משמעותו של מועד זה היא קביעת נקודת זמן אשר ממנה ואילך לא יחול עוד שיתוף כלכלי בין בני הזוג, וכל צד ייחשב כבעלים בלעדי של הרכוש והנכסים שצבר.
חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כי הזכות לאיזון משאבים, במקרה של גירושים, תהיה במועד ההתרה או פקיעת הנישואים. לכל אחד מבני הזוג קמה הזכות להקדים את המועד לאיזון המשאבים בכפוף למספר תנאים ובהם פרק זמן מינימלי של שנה מיום פתיחת ההליך או קיומו של אירוע קרע ברור.
לקביעת מועד הקרע, לצורך הגדרת הרכוש המשותף של התא המשפחתי בזמן גירושים, יכולה להיות השפעה מהותית על החלק אותו יקבל כל אחד מבני הזוג, אם אחד מהם מחזיק באופציות או בתגמול הוני נדחה אחר אשר קיבל ממקום עבודתו. לעיתים קרובות לא ניתן דגש מספיק לגבי השפעה זאת.
חלוקת כספים באמצעות כלל הזמן
אופציות לעובדים (או כל תגמול הוני נדחה אחר כדוגמת מניות חסומות ו-RSU), שטרם הבשילו, מחולקות בין בני זוג בדרך כלל באמצעות “כלל הזמן” (Time Rule). בהתאם לכלל חלוקה זה, חלק מהאופציות החסומות שטרם הבשילו יחשב לרכוש משותף מלא של בני הזוג, אשר יחולק בחלקים שווים, והיתר יהיה רכוש בבעלותו של בן הזוג שקיבל אותן ממקום עבודתו.
כך לדוגמה, נניח כי אחד מבני הזוג קיבל 100 אופציות למניות, כאשר הוא יהיה זכאי להמיר את כל האופציות לאחר ארבע שנים. לאחר שנה נקלעו בני הזוג למשבר בחיי הנישואים והחלו בתהליך פרידה, אשר הסתיים בגירושים מלאים לאחר שנה נוספת (שנתיים ממועד תחילת המשבר הזוגי).
בהנחה כי מועד הקרע יקבע כמועד המוקדם ביותר בו החל המשבר הזוגי (שנה לאחר הענקת האופציות), אזי בהתאם לכלל הזמן הנפוץ ביותר נכיר רק ב-25 אופציות כרכוש משותף של שני בני הזוג, ולכן החלוקה תהיה 12.5 אופציות לבן הזוג השני ו-87.5 אופציות תישארנה בבעלות בן הזוג שקיבל אותן מהמעסיק.
שינוי מועד הקרע
לעומת זאת, אם נקבע כי מועד הקרע יהיה בהתאם למועד האחרון אשר החוק מאפשר, כלומר במועד הגירושים, שנתיים לאחר מועד הענקת האופציות, אזי בהתאם לכלל הזמן נכיר ב-50 אופציות כרכוש משותף של שני בני הזוג, ולכן החלוקה תהיה 25 אופציות לבן הזוג האחר ו-75 אופציות לבן הזוג העובד. כלומר, במקרה זה, קביעת מועד הקרע ליום הגירושים תכפיל את כמות האופציות שיקבל בן הזוג השני.
