אהוד שושן

תרגיל המס בחלוקת הפנסיה התקציבית בגירושים מאיש קבע

עודכן: 23 ביולי תרגיל מס פשוט, אך ממש לא לגיטימי, מאפשר לפורשי צבא הקבע להפחית בצורה מלאכותית את הקצבה המועברת לבת הזוג לשעבר. אם התגרשת מאיש צבא קבע כדאי מאוד שתבדקי היטב מה גובה הקצבה המועברת לך קראו את הכתבה במאקו המאמר סוקר תכנון מס בחלוקת פנסיה תקציבית, אשר מפחית את תשלומי הגמלה לבת הזוג לשעבר. […]

עודכן: 23 ביולי

תרגיל מס פשוט, אך ממש לא לגיטימי, מאפשר לפורשי צבא הקבע להפחית בצורה מלאכותית את הקצבה המועברת לבת הזוג לשעבר. אם התגרשת מאיש צבא קבע כדאי מאוד שתבדקי היטב מה גובה הקצבה המועברת לך

קראו את הכתבה במאקו

המאמר סוקר תכנון מס בחלוקת פנסיה תקציבית, אשר מפחית את תשלומי הגמלה לבת הזוג לשעבר. תכנון זה רלוונטי בעיקר כאשר בן הזוג לשעבר הינו פורש של צבא הקבע או מערכת הביטחון.

רו”ח אהוד שושן

החוק לחלוקת נכסים פנסיוניים, אשר נכנס לתוקף החל משנת 2014, הניח יסודות לחלוקה שיוונית של קרנות פנסיה ושאר מוצרי חיסכון לטווח ארוך בין בני הזוג שנפרדו, אך לא באופן מוחלט. במקרים בהם אחד מבני הזוג מקבל גמלה מהמדינה, וממשיך לעבוד לאחר פרישתו, כמו רבים מפורשי מערכת הביטחון, עלולים להיווצר מצבים שבהם חלקה של בת הזוג לשעבר יקטן שלא בצדק.

החוק לחלוקת נכסים פנסיוניים יצר מנגנון יעיל של “חלוקה לרוחב” של כספי החיסכון הנצבר לטווח ארוך, בו על שם כל אחד מבני הזוג נרשם חלקו היחסי בחיסכון הפנסיוני המשותף. כלומר, נוצרת הפרדה שוויונית של החיסכון המשותף לשני בני הזוג לשעבר.

במקרים בהם החיסכון הפנסיוני אינו צובר כספים, אלא מבוסס על צבירת זכויות (פנסיה תקציבית) לא הצליח המחוקק ליצור מנגנון הפרדה יעיל, ובחר לקבוע מנגנון “חלוקה לאורך” של כספי זכויות הפנסיה. בשונה מפנסיה צוברת, בה לכל בן זוג יתרת חיסכון ספציפית הרשומה על שמו וניתנת לחלוקה בין בני הזוג ולרישום מחדש על שם הזכאי לה, בפנסיה התקציבית המדינה בדרך כלל היא זו שמנהלת את זכויות הפנסיה של הפורש ומשלמת את הקצבה שלו, ולכן נקבע בחוק כי המדינה היא זו שתעביר לבן הזוג לשעבר את חלקו היחסי בפנסיה, בהתאם לזכאותו ותקופות החיים המשותפות ולאחר ניכוי מלא מיסי הגמלאי.

לכאורה, המנגנון פשוט. הזוג המתגרש פונה למומחה כלכלי, אשר מחשב את ‘שיעור ההעברה’, כלומר, השיעור מהסכום נטו, שמקבל הגמלאי, אשר יועבר לבת הזוג לשעבר. שיעור העברה זה מאושר כפסיקתא בבית המשפט ומועבר לגוף משלם הקצבה, לרוב צה”ל או הממשלה, וזה מעביר ישירות לבת הזוג את חלקה בקצבה, נטו.

על אף פשטותו לכאורה של מנגנון החלוקה לאורך, נוצר מנגנון מעוות המפלה לרעה את בן הזוג לשעבר, שכן בן הזוג לשעבר נושא בפועל בחלק מתשלומי המס של הפורש. סעיף 2 לחוק קובע במפורש כי “לעניין העברה מקצבת פרישה – סכום מקצבת הפרישה…אחרי החיוב במס שחל על הגמלאי בשל מלא הקצבה בטרם ההעברה”.

קראו גם על: חלוקת פנסיה בגירושין

במקרים שבהם הכנסתו של בן הזוג לשעבר נמוכה מזו של בן הזוג הפורש, ואף שאינה מגיעה כלל למינימום המחייב תשלום מס, נושא בן הזוג לשעבר בתשלומי מס – ללא שיש לו יכולת כלשהי להתקזז על תשלומים אלו או לקבל החזר בגינם, אף שאינו מגיע לחבות מס.

דוגמה קיצונית אך נפוצה ניתן לראות אצל פורשי צבע הקבע ומערכת הביטחון.
פורשי צבע קבע ומערכת הביטחון, הזוכים לגמלאות פרישה החל מגיל 42, חוזרים לעיתים קרובות לשוק העבודה. במקרים אלו, הם גם משלמים מס הכנסה ככל אזרח על כל הכנסותיהם הן מהצבא והן משכר אחר, ועליהם גם לבצע תיאום מס, במידה והם מקבלים שכר נוסף. הגמלאי הוא זה שמגדיר מהו מקום העבודה המשלם לו את “המשכורת הראשונה” ממנה ינוכה מס נמוך בשל מדרגות המס, נקודות זיכוי וכד’ בעוד שמהשכר שיוגדר כ”משכורת נוספת” ינוכה שיעור מס גבוה יותר

בשל כך, יכול גמלאי, לאחר סיום הליך הפרידה, להורות לרשויות הצבא לשלם את גמלתו “כמשכורת נוספת” ולא כראשונה. מבחינת רשויות המס, הצבא והגמלאי – אין לכך משמעות כלכלית מיסויית כיוון שממילא שכרו מכל המקורות ממוסה על בסיס שנתי. אבל, מיסוי הגמלה כמשכורת נוספת יפגע בתשלום חלקה של בת זוגו לשעבר, אשר ממשיכה לקבל את “שיעור ההעברה” מתוך הגמלה, נטו לאחר מס, כפי שנקבע בפסק הדין, אך אחוז זה מוכפל כעת בסכום, נטו נמוך יותר, בדרך כלל באופן משמעותי (לעיתים 50% מס לעומת שיעורי מס נמוכים משמעותית ב”משכורת הראשונה”).

גם אם ננתח את הסוגייה בצורה תיאורטית – מיסויית, הרי שאין ספק שבת הזוג לשעבר זכאית לחלקה בפירות העץ המשותף (הזכאות לפנסיה תקציבית). לכן אין כל היגיון שהיא תשתתף בתשלומי המס השייכים לפירות “עץ” הכנסה אחר, אשר נוצר ומפיק הכנסות המאוחרות ממועד הפרידה ביניהם.

מכיוון שפעולת תיאום המס של הפורש יכולה להתבצע בכל נקודת זמן לאחר סיום ההליך, ומכיוון שאין לבת הזוג לשעבר יכולת לשלוט בתיאום המס של הפורש (ולעיתים אין לה אף גישה לנתוני הגמלה המשולמת), אנו ממליצים כי, במקרים דומים, לקבוע בפסיקתא המועברת לשלטונות הצבא כי אחוז ההעברה לבת הזוג לשעבר נקבע על בסיס ההנחה כי גמלתו תמוסה כ”משכורת ראשונה” וכן לאפשר לבת הזוג עיון בדיווחים החודשיים של הגמלה.

אנו גם ממליצים לשקול לצרף לפסיקתא חישוב שיעור העברה נוסף, גבוה יותר, אשר ייושם במקרה ובו בוחר בן הזוג לשעבר כי גמלתו תמוסה כמשכורת שנייה. כמובן שבת הזוג לשעבר תהיה חייבת לבחון אחת לתקופה את מיסוי גמלתו של בן זוגה לשעבר על מנת שלא תיפגע חלקה בקצבה.

גם במקרים שבהם הסתיים ההליך והפסיקתא נחתמה והועברה לשלטונות הצבא, ואכן התברר כי גמלתו של בן הזוג ממוסה כ”משכורת נוספת”, אנו ממליצים לבחון את האפשרות לפנות לשינוי נוסח הפסיקתא, כאשר חוות דעת כלכלית ספציפית למקרה זה תצורף לעתירה, וכן לבחון לחייב את בן הזוג לשעבר בהשבה של סכומים עודפים, שבת הזוג לשעבר נשאה בהן בשל ניכוי המס העודף בעבר.

לעוד מידע הכנסו: יישוב סכסוכים כלכליים

 

שמרו על האינטרסים הכלכליים שלכם!
לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים צרו קשר

    אודות הכותב
    אהוד שושן רו"ח (משפטן)
    אהוד שושן עוסק מזה 25 שנים בביקורת חשבונאית וכלכלית עבור משרדי ממשלה, משרדי עורכי דין, חברות עסקיות ולקוחות פרטיים, ומשמש כמומחה כלכלי וחשבונאי מטעם בתי המשפט בתחומים מסחריים ומשפחה. בעבר שימש במספר תפקידים במשרד האוצרקרא עוד
    @ כל הזכויות שמורות לרו"ח (משפטן) אהוד שושן. אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מהמידע באתר זה. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול באתר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהמחבר. כל המידע באתר עצמו הינו אך ורק הבעת דעה של המחבר ואינו בגדר המלצה. ניתן בהחלט לצטט מהאמור לעיל בכפוף לכללי האזכור האחיד בכתיבה משפטית.