11. מניות סחירות ושאינן סחירות

בעת גירושין, אחד הנכסים שעשויים להיות חלק מחלוקת הרכוש הוא מניות המוחזקות על ידי אחד מבני הזוג. בפרק זה נעסוק באחזקה במניות המהוות נכס פיננסי ולא במניות אשר מוחזקות על ידי בעל שליטה בעסק. מניה היא למעשה תעודה המעידה על בעלות בהון של חברה. מניות אלו יכולות להיות מניות של חברות פרטיות או מניות של חברות אשר מניותיהן נסחרות בבורסה. הטיפול בחלוקת מניות של חברות פרטיות שונה מאוד מזה של מניות של חברות בורסאיות.

האם מניה היא נכס ראוי לחלוקה בגירושין?

כאשר זוג מתגרש, יש לבחון האם המניות המוחזקות על ידי אחד מבני הזוג נחשבות לנכס בר חלוקה. ככל שהמניות נרכשו במהלך הנישואין, הן בדרך כלל ייחשבו כחלק מהרכוש המשותף, ולכן הן נכס בר חלוקה. מניות שנרכשו לפני הנישואין או שהתקבלו בירושה או במתנה במהלך הנישואין עשויות להיחשב כנכס נפרד ולא יחולקו, כל עוד לא נוצרה “כוונת שיתוף” מצד המחזיק בהן.
במקרה שהמניות נרכשו במהלך הנישואין, הן ייחשבו לרכוש משותף, גם אם הן רשומות על שם אחד מבני הזוג בלבד. יש חשיבות לכך שמניות, בין אם הן מניות בחברה פרטית ובין אם הן מניות של חברה ציבורית שנסחרות בבורסה, ייכללו במסגרת חלוקת הרכוש אם הן חלק מהנכסים שנצברו במהלך הנישואין.

כיצד מעריכים את שווי המניות המהוות נכסים פיננסיים?

הערכת שווי מניות הנסחרות בבורסה: הערכת שווי מניות נסחרות היא פשוטה יחסית. ניתן להעריך את שוויין בהתאם למחיר השוק הנוכחי ביום הקרע, אותו יום אשר הוגדר כיום שבו יחולקו הנכסים הכספיים. מאחר שמחיר השוק של מניות אלו נקבע בזמן אמת בבורסה, ניתן להשתמש בנתוני השוק כדי לקבוע את שוויין המדויק במועד החלוקה. עם זאת, יש להתחשב בתנודתיות השוק – ערך המניות עשוי לעלות או לרדת בפרק זמן קצר. לכן הערכת שווי המניות במסגרת גירושים חייבת לקחת בחשבון גם את התנודתיות שיש במחיר המנייה ולא להסתמך רק על המחיר המצוטט במועד הקרע. אפשר להשתמש בממוצע של מחיר המנייה בתקופה שלפני מועד הקרע, כאשר בדרך כלל נשתמש בתקופה של חודש ועד שלושה חודשים.

הערכת שווי מניות בחברות פרטיות: למניות של חברות פרטיות אין מחיר ‘מצוטט’ מתוך מסחר פעיל בבורסה. לכן כדי להעריך את שווי מניות חברות פרטיות המוחזקות על ידי אחד מבני הזוג נדרש להעריך את שווי המניות באמצעות כלים פיננסים וטכניקות להערכת שווי כלכלי של חברות, כגון גישת ההכנסה, לרבות שיטת היוון תזרים המזומנים DCF, או באמצעות הגישה ההשוואתית, לרבות שימוש במכפילים הקיימים אצל חברות מדווחות או בענף בו פועלת החברה שאת מניותיה אנו מעריכים. ניתן במקרים מסוימים להתבסס על גיוסי הון אחרונים אשר ביצעה החברה, במידה והיו בסמוך למועד הקרע.

הקשיים בהערכת השווי

אמידת השווי של החזקה של אחד מבני הזוג במניות של חברות פרטיות עלולות ליצור קשיים לא מעטים, מהסיבות המפורטות להלן:
• הערכת השווי אינה מדע מדויק והיא מבוססת על אומדנים שאמד מעריך השווי.
• יש קושי גדול עוד יותר להעריך שווי של חברה צעירה/חסרת הכנסות/הפסדית, מה שעלול להביא לחוסר הסכמה לקבל את חוות הדעת.
• הערכת השווי לחברה פרטית תידרש להתבצע בצורה מלאה ומקיפה ללא קשר להיקף ההחזקה של בן הזוג בחברה, גם אם הוא מחזיק בשבריר ממניות החברה.
• התקשרות עם בעל מקצוע לביצוע הערכת שווי יכולה להיות בעלת עלות כספית מהותית. במקרים רבים יתכן מצב ובו עלויות הערכת השווי תהיינה מהותיות ביחס לשווי המניות, במיוחד במקרים ובהם המניות המוחזקות הן של חברות בעלות היקף פעילות גבוה או שבן הזוג מחזיק במקביל במניות של מספר חברות פרטיות שונות.

כיצד מחלקים את המניות בין בני הזוג?

חלוקת מניות נסחרות: מניות נסחרות ניתנות לחלוקה בקלות יחסית. קיימות שתי אפשרויות עיקריות לחלוקתן:
חלוקה ב’עין’ של המניות: בני הזוג יכולים לחלק את המניות באופן שווה או לפי היחס שנקבע בהסכם הגירושין, כאשר כל אחד מהם יחזיק בחלק מהמניות וימשיך להחזיק בהן או למכור אותן לפי שיקול דעתו.
מכירת המניות וחלוקת התמורה: אפשרות נוספת היא למכור את המניות ולחלק את התמורה הכספית בין בני הזוג. פתרון זה מתאים כאשר בן הזוג השני/שני בני הזוג אינם מעוניינים להחזיק במניות ומעדיפים לקבל את ערכן במזומן.

חלוקת מניות בחברות פרטיות: חלוקת מניות בחברות פרטיות מורכבת יותר מאחר שלא ניתן למכור את המניות בשוק משוכלל כמו הבורסה לניירות ערך. כמו כן חברות פרטיות רבות מטילות הגבלות על עבירות המניות ולעיתים אף אוסרות זאת. במקרה כזה, יש מספר אפשרויות לחלוקה:
• חלוקה ב’עין’ של המניות: בני הזוג יכולים לחלק את המניות באופן שווה או לפי היחס שנקבע בהסכם הגירושין, כאשר כל אחד מהם יחזיק בחלק מהמניות וימשיך להחזיק בהן או למכור אותן לפי שיקול דעתו. לכאורה זהו הפתרון ההגון ביותר אך הקשה ביותר לביצוע במקרה של מניות בחברות פרטיות, ובמיוחד בחברות משפחתיות, חברות שמספר בעלי המניות שלהן קטן או במצבים בהם אחד מבני הזוג מחזיק במניות שליטה. יהיה קשה לכפות על חברה משפחתית או קטנה לאפשר להעביר מניותיה למי שאינה מעוניינת בכך.
• מכירת המניות וחלוקת התמורה: אפשרות נוספת היא למכור את המניות ולחלק את התמורה הכספית בין בני הזוג. פתרון זה מתאים כאשר בן הזוג השני/שני בני הזוג אינם מעוניינים להחזיק במניות ומעדיפים לקבל את ערכן במזומן. פתרון זה נראה לכאורה פשוט, אך בפועל אין זה פשוט למצוא קונים למניות הללו וכן סביר שהתמורה שתתקבל תהיה נמוכה משמעותית מערכה בשוק בשל הסיטואציה המיוחדת.
• תשלום פיצוי כספי: אם אין אפשרות לחלק ב’עין’ את המניות וקיים קושי למכור אותן, בן הזוג הראשון ימשיך להחזיק במלא המניות ואילו בן הזוג השני יקבל פיצוי כספי שווה ערך לשווי המניות שהיו אמורות להינתן לו. הפיצוי יכול להיקבע על בסיס הערכת שווי החברה או על בסיס שווי גיוס אחרון שבוצע בחברה.
• המשך אחזקה בנאמנות: במקרים בהם בן הזוג השני מעוניין להמשיך ולהחזיק במניות הללו, וקיים קושי להעבירן אליו, ניתן לשקול להשתמש במנגנון נאמנות לפיו בן הזוג הראשון ימשיך להחזיק במניות אך ישמש כנאמן עבור חלקו של בן הזוג (בדומה לטכניקה בה משתמשים לרוב בחלוקת אופציות שהתקבלו ממקום העבודה).

מיסוי חלוקת המניות

אין בספר החוקים הישראלי הנחייה כלשהי אשר פוטרת או דוחה תשלום מס במקרה של העברת מניות במסגרת גירושים. יחד עם זאת בשנת 2014 פרסמה החטיבה המקצועית של מס הכנסה החלטת מיסוי מספר 7681/14. בהתאם להחלטה זו העברת מניות חברה פרטית בין בני זוג לא מהווה מכירה כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה בכפוף להתקיימות כל התנאים הבאים:
• העברת מניות החברה הפרטית בהסכם הגירושין תעשה במסגרת חלוקת הנכסים המשותפים על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין.
• במועד שבו ימכרו המניות לצד ג’ בעתיד, יראו את מחיר הבסיס שלהם כמחיר שהיה לבן הזוג המעביר.
לצורך חישוב הרווח במכירה לראשונה של מניות החברה הפרטית המועברות המחיר המקורי ויום הרכישה יהא כפי שנקבע בידי בן הזוג המעביר טרם חלוקת הנכסים המשותפים בהסכם הגירושין.
• בן הזוג המקבל הצהיר כי הוא מסכים שהעברת המניות של החברה הפרטית בין בני הזוג לא תהווה מכירה ושהוא ייקח על עצמו את חבות המס העתידית גם לגבי חלקו של בן הזוג שהעביר לו את המניות.

שאלות ותשובות

שאלה: בן זוגי מחזיק במניות של חברה משפחתית מוצלחת מאוד אשר הוקמה בתקופת הנישואים. אני מאמינה שהחברה תמשיך לצמוח ואני מעוניינת לקבל לידי את מחצית המניות שרשומות על שם בן זוגי ולא פיצוי כספי. האם ניתן לכפות על בן זוגי להעביר אלי מחצית ממניותיו במקום פיצוי כספי?
תשובה: קשה להעריך כיצד יפסוק בית המשפט במקרה כזה אך ככלל סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973, המהווה את הבסיס לאיזון המשאבים בין בני הזוג, קובע כי עם פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, ולא למחצית מהנכסים. לכן להערכתי במקרה שבו לא תגיעו להסכמה סביר שבית המשפט ישקלל, במסגרת שיקוליו, גם את השאיפה למנוע סכסוכים עתידיים ולשמור על יציבות החברה ויתכן בהחלט שיעדיף בשל כך לקבוע כי תקבלי פיצוי כספי בהתאם לשווי הכלכלי של החברה, מבלי שתינתן לך האופציה להישאר כבעלת מניות.

סיכום

חלוקת מניות בגירושין היא תהליך מורכב שתלוי בסוג המניות – מניות נסחרות או מניות פרטיות. מניות שנרכשו במהלך הנישואין הן בדרך כלל נכס בר חלוקה, והערכת שוויין נעשית בהתאם לשווי השוק הנוכחי במקרה של מניות נסחרות, או באמצעות הערכת שווי מקצועית במקרה של מניות פרטיות. חלוקת המניות יכולה להתבצע על ידי חלוקה ישירה, מכירת המניות וחלוקת התמורה, או מתן פיצוי כספי. בתהליך זה, יש להתחשב גם בהסכמים הפנימיים של החברה ובמגבלות משפטיות על העברת מניות. על כן, מומלץ להיעזר במומחים פיננסיים ומשפטיים כדי להבטיח חלוקה הוגנת ומדויקת של הנכסים הפיננסיים הללו.

אם אתם נמצאים בתהליך גירושין וזקוקים לייעוץ כלכלי, הכנסו לאהוד שושן ושות – רואי חשבון וצרו קשר עוד היום.

שמרו על האינטרסים הכלכליים שלכם!
לקבלת ייעוץ ופרטים נוספים צרו קשר

    אודות הכותב
    אהוד שושן
    אהוד שושן רו"ח (משפטן)
    אהוד שושן עוסק מזה 25 שנים בביקורת חשבונאית וכלכלית עבור משרדי ממשלה, משרדי עורכי דין, חברות עסקיות ולקוחות פרטיים, ומשמש כמומחה כלכלי וחשבונאי מטעם בתי המשפט בתחומים מסחריים ומשפחה. בעבר שימש במספר תפקידים במשרד האוצרקרא עוד
    @ כל הזכויות שמורות לרו"ח (משפטן) אהוד שושן. אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מהמידע באתר זה. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול באתר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהמחבר. כל המידע באתר עצמו הינו אך ורק הבעת דעה של המחבר ואינו בגדר המלצה. ניתן בהחלט לצטט מהאמור לעיל בכפוף לכללי האזכור האחיד בכתיבה משפטית.